מומחה האמנות והשמאות הוותיק יריב אגוזי מציג את עשרת הדיברות למבוטח המתחיל – כל מה שחשוב לדעת על ביטוח יצירות אומנות, עתיקות ואוספים
1. הפרד ומשול – אם יש ברשותך יצירות אומנות, פריטי עתיקות או תכשיטים נדירים, אל תסתפק בכך שהם כלולים בפוליסת הביטוח שלך כחלק מתכולת הבית הכללית, במקרה הצורך יהיה לך קשה מאד לבודד את ערכם לצורך תביעה בגין גניבה למשל.
כל יצירות האומנות, התכשיטים והעתיקות שברשותך חייבים להופיע ברשימה נפרדת, כל חפץ בנפרד, גם אם הפריט הוא חלק מאוסף, עדיף שיוערך לצרכי ביטוח בפני עצמו (לדוגמה: אם יש לך אוסף כפתורי קימונו עתיקים משנהב מגולף, אבל הגנבים גנבו רק עשרה פריטים מכל האוסף, עדיף שתהיה לך רשימת הערכה המפרטת כל פריט באוסף בפני עצמו)
2. חפש את המומחה – דרוש מסוכן הביטוח שלך מעריך מומחה הרלבנטי לתחום היצירות או האוספים שברשותך, בשוק הביטוח כיום פועלים מאות סוקרים חסרי ניסיון שהוכשרו בקורסים מזורזים שבסיומם הם אמורים להבין גם במוצרי חשמל, שעוני יוקרה, פרוות, שטיחים נדירים ויצירות של ראובן רובין ברמת מומחיות – אין חיה כזאת.
אם יש לך אוסף פריטי יודאיקה דרוש מסוכן הביטוח שלך שרק מומחה ליודאיקה, בעל וותק וניסיון מוכח יעריך לך את האוסף, אולם אם ברשותך חפצי אומנות ועתיקות מתחומים שונים, למשל גם שטיחים פרסיים עתיקים, גם ציור ישראלי וגם אוסף נדיר של חרסינה סינית, דרוש אחד מהשניים: או מומחה לכל תחום (אבל זה כבר עסק יקר ולא תמיד סוכן הביטוח יאשר זאת למעט אוספים בסדר גודל שיצדיק זאת לטעמו) או לחילופין חפש מומחה בעל רקע רחב המבין במספר תחומים (ויש כאלו) רצוי עם רקע במסחר באומנות, מה שאומר שיש לו גם ידע בהבנת מגמות בשוק וערך מדויק יותר פריטים במנעד גדול יותר של תחומים.
בהערכות מומחה פרטניות, ברוב המקרים חברת הביטוח תדרוש מהלקוח לממן את המומחה. כך אגב מקובל בארה"ב למשל. וכך גם רצוי – כן, כן, גם עבור הלקוח. רק כך הוא יכול לדרוש מהמעריך הוכחות והסברים כיצד הגיע לערך, ולא להסתפק ב"סמוך עלי, אני יודע מה שאני מדבר". אם לקוח לא משלם – אין לו זכות לדרוש הסברים או לבוא בטענות. שמאי מומחה צריך לדעת כיצד להגיע לכל סוג ערך (ויש לפחות שלושה מספרים לכל פריט) על פי השוק הרלוונטי ומטרת ההערכה (ביטוח, מכירה וכו') – שמאות אמנות זה מקצוע. על ההערכות להיות חפות מכל אינטרס מסחרי או אחר. חברת הביטוח תבטח את הפריטים בדיוק בערכים שיופיעו בהערכה מקצועית שתצורף לפוליסה ובכך תאשר שהם מקובלים עליה. אם חלילה קורה משהו – זה בדיוק הערך אליו יתייחסו. אין מצב שלקוח יבוטח על פי הערכת שמאי אמנות מומחה בסכום מסוים, וההערכה תתקבל על ידי חברת הביטוח, ואם יקרה משהו אז פתאום ייתנערו ממנה. אם וכאשר קורה כזה דבר זה מגיע לרוב לבית משפט.
לכן, לקוח צריך להיות בטוח שמה שהוא מקבל זה את הערך הנכון למטרה הרצויה. לא להמציא ערך מנופח ולא להמעיט מדי כדי להוריד פרמיות. הצרות באמת מתחילות רק כשכבר קורה משהו. לצערנו, רק אז נזכר הלקוח שלא בדק מי העריך לו את הפריטים ומה באמת כתוב שם בטפסים ואם בכלל זה תואם את המציאות. לקוח ששילם על הערכה פרטית ממיטב כספו, צריך להרגיש בטוח, שאם יקרה משהו… לא עלינו… הוא יוכל להביא את ההערכה של המומחה (או אותו עצמו) גם לבית משפט ויהיה לה כיסוי והסברים מוצקים ומבוססים.
3. תמונה אחת שווה אלף מילים – בעידן טכנולוגי בו בכל טלפון נייד יש גם מצלמה משוכללת ובכל בית יש לפחות מצלמה דיגיטאלית אחת לפחות, צלם את כל הפריטים באוסף שלך ואת כל חפצי הערך בביתך, בשעת הצורך תוכל גם לתת צילומים למשטרה, גם להפיץ בעצמך את צילומי החפצים שנגנבו למשל בחנויות, בגלריות ובשוק הפשפשים ולהצר בכך את צעדי הגנבים להפטר מהשלל הגנוב. כמו כן במקרה שיתגלעו חילוקי דעות בינך ובין חברת הביטוח, עדיף להגיע מצויד בצילומים של היצירות והחפצים המדוברים, כולל תקריבים רלבנטיים של חתימות אומנים או כל פרט מזהה חשוב אחר.
את הצילומים שמור כגיבוי בשני עותקים מחוץ למחשב שלך (למקרה וגם המחשב ייגנב)
4. תן בהם סימנים – דרוש מהמעריך המומחה ששלחה לך חברת הביטוח לפרט במדויק לצד כל יצירה או חפץ עתיק את תיאורו המלא, כולל טכניקה, מידות מדויקות, נושא היצירה, מצבה וכל פרט מזהה אחר.
5. מי אמר ש'שופינג' זה דבר רע – אחרי שיש בידך הערכה של מומחה, ערוך סקר צרכנים בקרב מספר סוכנויות לביטוח, אתה תופתע מהפערים במחיר שיוצעו לך. אבל זכור שזול זה לא בהכרח הטוב ביותר.
6. השתתפות עצמית – בדוק היטב את סעיפי פוליסת הביטוח, במיוחד בכל הנוגע להשתתפות עצמית, הדבר פתוח למשא ומתן עם הסוכן.
7. חליפה לפי מידות – ישנן פוליסות ביטוח ייעודיות לאומנות ואוספים, המותאמות במיוחד לאספני אומנות, בעלי יצירות חשובות, בעלי גלריות ולמוזיאונים, ברר בגלריות לאומנות או בבתי מכירות פומביות אצל מי הם מבוטחים – סמוך עליהם שהם יודעים היטב מי הטוב ביותר.
8. רעננות לאורך זמן – במקרה שרכשת יצירות אומנות או פריט אחר בעל ערך, לאחר חתימה על הפוליסה, יש לעדכן על כך את סוכן הביטוח שלך ולצרפם מיידית להערכה לביטוח.
בכל מקרה מומלץ בהחלט לרענן את הפוליסה כל עשר שנים למעט מקרים שקצב הרכישות החדשות לאוסף הוא גבוה ואז יש לרענן קודם (לדוגמה: ציור רוסי שהיה מבוטח לפני עשר שנים לפי הערכת שווי של 5,000 דולר שווה כיום מעל שני מליון דולר! מצד שני, מרבית פריטי הפורצלן העתיקים מתוצרת 'מייסן' הגרמני איבדו באופן ניכר מערכם בעשור האחרון).
9. נשבר לך? – במקרה של נזק נוהגות חברות הביטוח לשלוח את היצירה למשחזר (רסטוראטור) מטעמם ועל חשבונן אבל לא תמיד מדובר בהכרח באיש מקצועי דיו, לכן הקפד להכניס סעיף לפוליסה המאפשר לך לבחור בעצמך את איש המקצוע הטוב ביותר שיתקן או ישחזר את היצירה שניזוקה.
10. על כל צרה שלא תבוא – מומלץ לבחור פוליסת כל הסיכונים, כולל ביטוח נגד שבר (במקרה של חפצים שבירים), נזקי מים ושמש, ירידת ערך וכמובן נגד רעידת אדמה רחמנא ליצלן (טפו טפו לא עלינו) זיכרו, יש בישראל רעידת אדמה חזקה בממוצע כל 80 או 90 שנה (הרעידות הגדולות האחרונות אירעו בשנים: 1837 ו- 1927), כלומר אם נחשב נכון אנחנו אוטוטו צפויים לעוד אחת – לכן מומלץ מאד לכלול סעיף המכסה גם מקרה של רעידת אדמה – ויפה שעה אחת קודם.
למעבר לאתר האינטרנט של מומחה האמנות יריב אגוזי, לחצו על הקישור הבא: לחצו כאן
יריב אגוזי שמאי מומחה להערכת חפצי אמנות - שמאות אמנות ומסחר בחפצים עתיקים 