





יריב אגוזי שמאי מומחה להערכת חפצי אמנות – שמאות אמנות ומסחר בחפצים עתיקים
המלצות לאספני עתיקות ולחובבי עיצוב ואמנות ממומחה האמנות יריב אגוזי







מכירת כלי כסף עתיקים מפינוי תכולת דירה, למידע נוסף לחצו על הקישור הבא: לחצו כאן למעבר לאתר של מומחה הערכת כלי כסף עתיקים יריב אגוזי




מכירה פומבית של חפצים עתיקים מפינוי תכולת דירה בתל אביב, הערכת החפצים וניהול המכירה בוצעה על ידי מומחה האמנות והשמאות יריב אגוזי 054-7626439

למידע נוסף על מכירות פומביות של יצירות אמנות, עתיקות, אוספים ופרטי עיצוב ישנים, יד שנייה ווינטג', שמקורם באוספים פרטיים, ירושות, עיזבונות ותכולות בתים בישראל, לחצו על הקישור הבא: לחצו כאן למעבר לאתר של שמאי האמנות יריב אגוזי




כלי כסף ישנים, יד שניה ועתיקים (מהמאה ה-17 ועד המאה ה-20) שמאות הערכה קניה ומכירות פומביות, יריב אגוזי 054-7626439 או במייל: egoziart@gmail.com





מצורף קישור לאתר של יריב אגוזי (כלים מכסף): שמאות והערכה של כלים ישנים ועתיקים מכסף – לחצו כאן למידע נוסף







ביולי 1937, הוצגו שתי תערוכות אמנות במינכן שבגרמניה. האחת, תערוכת "האמנות הגרמנית הגדולה" נועדה להציג עבודות שאישרו השלטונות – המתארות עירום נורדי מפואר לצד חיילים ונופים אידיאליים.
התערוכה השנייה, ממש בסמוך לראשונה, הציגה את הצד השני של האמנות הגרמנית – מודרנית, מופשטת, לא ייצוגית – או כפי שהשלטונות הגדירו אותה "אמנות מנוונת" (Entartete Kunst).
המארגנים הדגישו שהאמנות המנוונת היא תוצר של יהודים ובולשביקים, אם כי רק שישה מתוך 112 האמנים שהשתתפו בתערוכה היו יהודים. לתערוכה הוחרמו והוצגו יצירות של טובי האמנים המודרניים של המחצית הראשונה של המאה ה-20, ובהם אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, מקס ארנסט, פיט מונדריאן, אדוורד מונק, מארק שאגאל, וסילי קנדינסקי ועוד.



האוצרים עשו עבודה יסודית! האמנות חולקה לחדרים שונים לפי קטגוריה – אמנות חילול קודש, אמנות יהודת או קומוניסטית, אמנות שביקרה חיילים גרמנים, אמנות שפגעה בכבודן של נשים גרמניות.
חדר אחד הציג ציורים מופשטים לחלוטין, וכותרתו "חדר הטירוף". בעלון התערוכה נכתב " אין לדעת מה עבר במוחם החולה של אלה שהשתמשו במכחול או בעפרון כדי ליצור את הציורים והרישומים של חדר הזוועות הזה ".
הרעיון מאחורי התערוכה היה לא רק ללעוג לאמנות מודרנית, אלא לעודד את הצופים לראות בה סימפטום של מזימה רעה נגד העם הגרמני. נעשתה עבודת אוצרות רצינית ומושקעת, עם תוויות ובהן טקסטים המסבירים את היצירות. כדי להעצים את המסר נשכרו שחקנים שהתערבבו בקהל ולעגו ליצירות. התכנים שבתצוגה נחשבו כולם בלתי מוסריים, ולכן נאסר על ילדים לצפות בה.
חלק מהמבקרים הבינו שזו ההזדמנות האחרונה שלהם לראות אמנות מודרנית בגרמניה, בעוד שאחרים תמכו בהשקפות הממשלה.
למרבה האירוניה תערוכת ה"אמנות המנוונת" במינכן משכה יותר ממיליון מבקרים – פי שלושה ויותר מאשר תערוכת "האמנות הגרמנית הגדולה" הרשמית.
ב -30 ביוני 1939 הוצאו למעלה מ -125 עבודות שהוחרמו למכירה פומבית במלון "נציונאל" בלוצרן שבשווייץ.
בתצלום שלמעלה מוצגות חלק מהיצירות שהועמדו למכירה: (משמאל) דיוקן משפחת סולר (1903) של פיקאסו, שהוחרם ממוזיאון וולף-ריצ'רץ ', קלן; (על כן הציור, למעלה), שני הארלקינים של פיקאסו (1905), שהוחרמו מהגלריה סטדטישה, וופרטאל; (מימין) שני פסלים של וילהלם להמברוק, שנלקחו מאוספים בוויסבאדן ולובק. (הטקסט באדיבות ידידי אבי רוזן הנפלא)



למידע מורחב על ההרצאה: 'להציל את מיכאלאנג'לו' של מומחה האמנות יריב אגוזי, לחצו על הקישור הבא: הרצאה על האמנות שהנאצים שדדו בתקופת השואה
העלמות מהר ציון הינה סדרת ציורים חדשה של האמן יובל קדר, המתמקדת בדיוקנאות של זונות רחוב תל אביביות. ברחוב הר ציון בדרום ת"א נמצא הסטודיו של קדר, ותחת הסטודיו בכל לילה מתקיימת פעילות אינטנסיבית של זנות רחוב.
למעשה, יצר האמן סדרת פורטרטים של נשים "לא מכובדות", משולי השוליים של החברה הישראלית, נשים שרובן מכורות לסמים, חלקן חסרות בית, הנכנסות ויוצאות מבתי הסוהר באופן תדיר – ובכל זאת, הן שומרות על צלם וזהות, כל אחת ואישיותה, כל אחת נושאת עבר והווה קשה אשר נצרב על פניהן וגופן.
הצייר תופס אותן לא כגרוטסקה ולא באופן שיפוטי אחר, אלא כאמירה מקורית על הנשיות שלהן עצמן, על מציאות חייהן המורכבת והמצולקת, בביבי השופכין של דרום תל אביב מוכת ההזנחה, על המיניות ועל היופי.
בכך שהיישיר אליהן מבט, שוחח איתן על חלייהן ועברן וקיבל את הסכמתן לשמש כמודלים, נוצרה הזדמנות לצופה בעבודות ל"מבט מבפנים", מבט בגובה העיניים, חף מהתנשאות וניתוק, המביט במישרין על תופעה שמופיעה לעיתים נדירות באמנות החזותית.
יובל קדר ידוע בציוריו גדולי המיימדים, הפרוסים על קנבסים רחבים, אלה שהפעם, הוא מתכנס, לבדי ציור קטנים בהרבה, אינטימיים יותר, שממסגרים התכתבות כמעט אישית בינו ובין זונות הרחוב שחיות ועובדות רק מטרים ספורים מתחת לסטודיו שלו.
דווקא פלטת הצבעים העזה והצבעונית של יובל, המאפיינת את רוב יצירתו, מייצרת מציאות שלרגע מתנקה מאפלת קרן הרחוב או הסימטאות וחצרות הבתים החשוכות בהן פועלות הזונות, ומאירה אותן בכח נשי עמוס רגש ועומק, לוקח דמויות שקופות שנתפסות כשטוחות וריקות ומפיח בהן נשיות אחרת שהאמן מוצא בנשים הללו.
לחצו כאן – למעבר לאלבום של כל התערוכה














לגלות, ללמוד, לרכוש ולאסוף אמנות ישראלית, חפצים עתיקים ופרטי אספנות בהנחיית מומחה האמנות הוותיק יריב אגוזי
למידע נוסף, לחצו על הקישור הבא: איך לבנות נכון אוסף אמנות או עתיקות – לחצו כאן

רוצים לקבל הערכה? פנו אלינו עוד היום
