יותר מידי שנים בחיי הגאים, הייתי עסוק כמעט באובססיביות, במידת הנראות הגברית שלי, האם רואים עלי שאני גיי?

יותר מידי שנים בחיי הגאים, הייתי עסוק כמעט באובססיביות, במידת הנראות הגברית שלי, האם רואים עלי שאני גיי?

האם יש לי מחוות גופניות נשיות? האם אני נראה גברי מספיק, האם ההליכה שלי או הדיבור שלי מספיק גבריים.

גם אחרי שבעטתי בצירים של דלתות הארון בגיל 27, זה עדיין המשיך להעסיק אותי כל הזמן.

בשנה האחרונה (ואני כבר חגגתי 52) קורה לי דבר מופלא ומדהים – אני מחבק את הצד הנשי שקיים בי, חושף אותו בכוחות עצמי ועבור עצמי, מחבק אותו ואוהב אותו, חוגג אותו בחגיגה שאני מביא בעצמי לכל מקום – ויותר מזה – אני חוגג את היותי יצור כילאיים מופלא.

יצור פלאי שמשלב גבריות ונשיות בגוף אחד, בדיוק כמו הספינקס המיתולוגי, שחציו אישה וחציו אריה מכונף – כך אני מהלך היום בקרב הסטרייטים המשתאים, בהליכה חתולית גאה וזקופה ומנכיח מול עיניהם ההמומות (חלקן סקרניות להפתיע) גבריות אחרת, מפתה, מוזרה ומורכבת.

ושלא אובן לא נכון, החיבוק שלי לפן הנשי שגיליתי בDNA הנפלא שלי, לא גורם לי לצאת לרחוב על עקבי סטילטו, חצאית פאייטים וגופיית בטן עם המילה: 'Fame' כתובה בנצנצים, ממש לא.

אבל אני כן מרגיש שונה ומשוחרר, אני מחבק את כל הצדדים שבי, ונהנה להניח להם לשחק בתוכי בחופשיות כמו ספארי ללא כלובים או גדרות – וזה פסטיבל אחד גדול ומהמם.

ואני אוהב פסטיבלים (וסקנדלים) ולעמוד זקוף מול הסטרייטים צרי המחשבה ולמלא להם את שדה הראייה והמציאות בגבר גדול ושונה, לא רק שונה, אלה גם כזה שמחייך חיוך קטן וממזרי כל אימת שהוא מצליב מבט עם כפרי כזה עם חציר בשיער.

בכל תרבות, יש פולקלור על שדוני לילה ופיות, ויצורי לילה יפים שחיים כל הלילה וישנים כל היום, וגריפונים וספינקסים ועוד שלל יצורים אגדתיים – וגייז הם יצורים מופלאים בהחלט.

הם שילוב פנטסטי של גבר ואישה בגוף אחד, בשלל מינונים וגוונים וזה מטורף – והכי נהדרים הם אלה שמתהלכים בייננו זקופים ומחוייכים, כי הם כנראה כבר השלימו עם היותם שילוב מרובד וצבעוני שכזה.

אני כל כך נהנה מאז שתלשתי מעלי את שלשלאות החשש וההלקאה העצמית, אני חופשי היום מכל החארטה המכבידה הזאת, וכן, עם השחרור והחופש, בא גם אושר גדול…אה כן… וחיוך ענק.

אני ספינקס טרי וטוב לי

אז אם יש בגוף הגברי שלכם אבק פיות – תתחילו לפזר אותו – זה כמו להיכנס עם זר של פרחי יסמין למעלית שמישהו הפליץ בתוכה ביום קיץ חם ומהביל – אתם המשב הרענן שהעולם הזה צריך.

אתם תודו לי