אני מתארח בעוד מפגש חברתי תוסס של 'מתארחים בגאווה', הדירה מלאה בגייז נפלאים שאני פוגש לראשונה, בשלל גילאים ומצבי צבירה, אני מקפיד אחת לכמה זמן "לעבור דירה' ולהתמקם כל פעם בצבר אחר וחדש של גייז שאני לא מכיר, משתלב בשיחות הערות, ומגלה אנשים חדשים ומעניינים, חלקם בעלי רקורד וקורות חיים מרשימים במיוחד, של עשייה והישגים, אישיים ומקצועיים (שבעיני זה הכי לוהט וסקסי לגבר), האוכל טעים, היין סביר ואפילו המזגן המתאמץ שממוקם במיקום בעייתי, מספק אטמוספירה קרירה ויבשה כמו שאני אוהב.

אני מתארח בעוד מפגש חברתי תוסס של 'מתארחים בגאווה', הדירה מלאה בגייז נפלאים שאני פוגש לראשונה, בשלל גילאים ומצבי צבירה, אני מקפיד אחת לכמה זמן "לעבור דירה' ולהתמקם כל פעם בצבר אחר וחדש של גייז שאני לא מכיר, משתלב בשיחות הערות, ומגלה אנשים חדשים ומעניינים, חלקם בעלי רקורד וקורות חיים מרשימים במיוחד, של עשייה והישגים, אישיים ומקצועיים (שבעיני זה הכי לוהט וסקסי לגבר), האוכל טעים, היין סביר ואפילו המזגן המתאמץ שממוקם במיקום בעייתי, מספק אטמוספירה קרירה ויבשה כמו שאני אוהב.

ואז, מתיישב מולי בחור צעיר, בערך חצי מגילי (אני בן 52) ומתחילה שיחה, תוך כדי דיבור, חולף מולנו בחור זר שנראה בסביבות גיל 35 ומחייך, ובן שיחי, מפטיר באזני בשקט, שהבחור הזה, התחיל איתו באיזו מסיבה לפני שנה, והוא סירב לו, כי הוא (הבחור החייכן) ממש "לא בליגה שלו".

שוב, ברצוני לעצור רגע ולחדד, יושב מולי גיי תל אביבי צעיר, בן 27, שנראה כמו אחרון המלצרים בשלוותה, גוף ספורטיבי, פנים של דייל אוויר בארקיע במחלקת אקונומי, וחיוך מובנה של פליט מ'עופרה', לא חלילה פוסטר מדיה מהלך ולא פרזנטור של קלווין קליין (לא שזה משנה, אבל נגיע לזה בהמשך) ובלי להתבלבל, באיבחת משפט קצר יבש ותמציתי, מחלק את כולנו, כל הגייז, לליגות משלהם (ומשלו).

למען גילוי נאות, אם אכן יש ליגות, שזה בערך כמו הויכוח המתיש, אם יש 'ישראל הראשונה וישראל השנייה' – תמיד התחלתי ויצאתי לדייטים עם בחורים מכל ליגה, כאלה שתוייגו כליגה מעלי וכאלה שתוייגתי כליגה מעליהם.

אני גם מודה שתמיד החלוקה הזו, שטרחו להשמיע באזני, גייז וידידות מחמד סטרייטיות שלי כאחד – קוממה אותי מאד.

כיום, ממרומי גילי ונסיוני הרב, שנצבר בשלל דייטים מכובד להרשים, עם מיטב בחורינו, אני למדתי שהמחלקים לליגות, על פי רוב, לא משייכים גייז אחרים לליגות, על פי עושרם הפנימי, הצלחתם הכלכלית השכלתם או חלילה אופיים של המועמדים.

על פי רוב השיוך או יותר נכון התיוג לליגה מסויימת נעשה על בסיס מראה.

אני גם מודע, לסגידה הכמעט דתית, של גייז רבים מנשוא לנעורים וליופי, אבל אולי בשלה השעה, לפרק את השיטה הקלוקלת הזו ולהעיף את הפיל הזה בבעיטה מהחדר!

כי מי שמפסידים ממנה, הם לא המתוייגים שנשארו בליגה נמוכה בעל כורכם ועל פי רוב שלא בידיעתם…. ממש לא הם.

מי שיוצאים כאן הלוזרים הנפסדים הכי גדולים, מבלי להיות כלל מודעים לכך, הם הצעירים היהירים שממהרים לתייג את כולנו לליגות.

אה כן, בהמשך השיחה עם 'מנכ"ל הליגה להשמצה גאה' שישב מולי, הוא לא הפסיק להתבכיין באוזני שהוא לבד ושקשה לו למצוא זיווג ושקשה לו מאד עם הבדידות….

ישבתי מולו, בחולצה מהממת של המעצב המוכשר אוראל אלוש, חייכתי את חיוך הקולגייט הידוע שלי ונעצתי בו מבט רחום דרך עיני האיזמרגד שלי….

כנראה שבאמת תולעת שגרה בכרוב, לא יודעת כמה זה טוב יותר, לחיות בתפוח.

אני מקווה שהוא קורא את השורות האלה ומפנים.

ובחייאת רעאבק תשאירו את הליגות לטבלאות הספורט – כולנו הבחור החייכן, כולנו!