מדיניות לגבי סחר ואחזקה של שנהב בישראל 2019 – מומחה האמנות יריב אגוזי שנכח בשימוע לקראת התקנות החדשות מספר

אתמול (23.1.19) השתתפתי בשימוע ציבורי בנושא מדיניות לגבי סחר ואחזקה של שנהב, אליו הוזמנתי על ידי נציגי חטיבת הפיקוח והאכיפה של האגף להגנה על החי והצומח של רשות הטבע והגנים.

אקדים ואומר שגם אני כמו רשות הטבע והגנים רואים חשיבות עליונה לצמצם את המסחר בשנהב (יבוא ויצוא) במטרה להגן ולשמור על אוכלוסיית הפילים בארצות המקור ובכך למנוע את הכחדתם.

אולם בין הכוונות הטובות והרצון להגן על הפילים מימוש המדיניות כפי שנוסח בתקנות החדשות יש מרחק עצום, התקנות החדשות נוסחו באופן דרקוני וגורף, תוך התעלמות מוחלטת מאופי והיקף המסחר בישראל כיום של חפצי שנהב, כמות השנהב שמוחזק בידי הציבור בישראל, ערכו האספני, האמנותי וכמובן המסחרי ובכך התקנות החדשות – כפי שהן מנוסחות כרגע יפספסו את המטרה לשמה נוסחו ורק יגרמו כאוס, בזבוז משאבים ולא יפחיתו את היקף המסחר אלה רק יגבירו אותו תוך קושי רב בפיקוח ואכיפה.

שוק הסחר הפנים ארצי בשנהב כיום מורכב משלושה סוגים עיקריים: שנהב ישן ועתיק (המתייחס לחפצי חן, פרטי אמנות, תכשיטים וכו שנוצרו לפני התקנות הראשונות להגבלת מסחר בשנהב שנוסחו אי שם החל משנת 1975 ואילך), שנהב חדש (פריטים שנוצרו משנות השבעים, במהלך חמישה עשורים והסוג השלישי שנהב שמקורו בחטי ממותה (שנכחדו לפני עשרת אלפים שנה ועניין ההכחדה כלל לא רלבנטי עבורם יותר).

אני שחקן פעיל בשוק האמנות והעתיקות הישראלי מזה 36 שנה, ולעניות דעתי המקצועית ישנם במדינת ישראל אלפי אזרחים שמחזיקים כיום חפצי שנהב בביתם שנרכשו או הועברו אליהם בירושה (מעיזבון) במהלך השנים, לזה יש להוסיף מעל 120 בתי מכירות פומביות ועוד כמה עשרות גלריות וחנויות לממכר עתיקות – כל אלה מחזיקים במספר עצום של חפצי שנהב ישנים ועתיקים, החל מתכשיטים ופרטי יודאיקה דרך חפצי אמנות ישנים ועתיקים מהמזרח הרחוק, הודו ואסיה, דרך פרטי בצלאל שנוצרו בארץ ועד אמנות אפריקנית שיבטית ואמנות אירופאית ואמריקאית עתיקה.

התקנות החדשות שהוצגו בשימוע אמש, מתעלמות לחלוטין מהיקף השוק המקומי, מערכם המצטבר של החפצים שכבר קיימים בגבולות המדינה ומוחזקים כיום כחוק על ידי אזרחים פרטיים, סוחרים וגלריות, מערכם האספני, האמנותי והכספי הלא מבוטל ובכך מעמידים בספק רב את היתכנות התקנות בפועל ואת יישומן.

כשהעלתי את הסוגיות הללו בשימוע הופתעתי לקבל תשובות כגון: "אז שבעלי החפצים והאספנים יתרמו אותם למוזיאון" – הרי אף אדם שמחזיק ברשותו עושר חפצי כזה בעל ערך כספי גבוה כל כך לא יתרום אותו ללא תמורה, אלה ינסה לממש את ערכו בדרך חוקית (כיום) ובדרך לא חוקית (אם תתקבלנה התקנות החדשות כלשונן).

להלן מספר הצעות אופרטיביות שריכזתי כאן, שיכולות להקל על יישום מטרות התקנות החדשות בדרך מייטיבית יותר שלא תהפוך את כולנו לשותפים לדבר עבירה:

1. בחטיבת הפיקוח והאכיפה של האגף להגנה על החי והצומח של רשות הטבע והגנים אין מומחים להבחנה בין שנהב חדש לבין שנהב ישן או עתיק שנוצר לפני תחילת החוק – מומחים כאלה נמצאים בחלק מבתי המכירות הפומביות הגדולים והוותיקים לכן המלצתי לעבוד בשיתוף פעולה עם בתי המכירות, כן לאפשר להם לסחור בשנהב ישן או עתיק, תחת פיקוח וברישיון מסודר ובכך למנוע משוק המסחר בשנהב לרדת בן לילה, למחתרת, למחשכים של 'שוק שחור' שינוהל על ידי ארגוני פשיעה הרחק מעינו הבוחנת והמפקחת של החוק.

2. בתקנות החדשות יאסרו גם על מסחר בחפצי שנהב ממותה, שזה הזוי בכל רמה, ולו רק כי אין סכנת הכחדה לממותות שכבר נכחדו לפני עשרת אלפים שנה ויותר. הטענה שהועלתה בשימוע על ידי נציגי רשות הטבע והגנים שסחר בשנהב ממותה ממריץ את כלל שוק השנהב" שקולה לטענה שמסחר בחזיות ממריצה את פשעי המין נגד נשים.

לכן יש להחריג מסחר בחפצי שנהב שמקורו בחטי ממותה מהתקנות החדשות.

3. לגבי שנהב לא מגולף – מן המפורסמות שקשה מאד לקבוע גיל של שנהב לא מגולף, וגם הצעות שהועלו בשימוע לשימוש בכלים מדעיים (יקרים ולא זמינים לציבור האספנים והסוחרים) כמו בדיקות פחמן, לא בטוח שיכולות למדוד גיל בעשרות שנים (כמו ההבדל בין שנהב ישן לחדש) ולכן אכן הגיוני שייאסר לחלוטין מסחר בשנהב לא מגולף, אולם נוסח התקנות כיום לא מאפשר למי שכן כבר מחזיקים בחטי שנהב לא מגולפים שנרכשו והובאו לישראל לפני תחילת החוק להצהיר לרשות על השנהב שברשותם, ולקבל בגינו רשיונות המפרטים את אורכו ומשקלו של כל חט ובכל למנוע מסחר לא חוקי של חטים כאלה.

יש לאפשר טווח סביר של 36 חודשים למחזיקי חטים לא מגולפים להצהיר על השנהב הלא מגולף שברשותם, לאפשר לנציגי הרשות לתעד ולצלמם ולהנפיק בגינם רשיונות למטרת מסחר עתידית.

4. לגבי שנהב חדש, שנוצר לאחר 1975 אין חולק שיש להגביל מאד את המסחר בו ולהתירו רק ברישיון מיוחד.

5. אחרית דבר, בכל השימוע החשוב שנערך אמש, חזרו בעקביות לסעיף 12 שבין השאר מגביל מסחר בחפצי שנהב ישנים ועתיקים שהשנהב מהווה פחות מ: 50% מנפח הפריט, או מערכו הכספי או שמשקל השנהב עולה על 200 גרם – דבר שמותיר את מרבית חפצי השנהב הישן והעתיק שכבר נמצא בידי הציבור הישראלי כיום, מחוץ לחוק. ואני לא חושב שבעלי החפצים יקרי הערך הללו יוותרו בנקל על מימוש ערכם בשוק וחייבת הרשות לאפשר גם את המסחר בחפצים הללו באופן מוסדר והגיוני.

לסיכום, אומר, מהתרשמות אישית שלי, שלמרות שכל הצדדים תמימי דעים לגבי חשיבות התקנות וקדושתה של המטרה הנעלה של שמירה על ערכי טבע ומניעת הכחדתם של הפילים בארצות המוצא – אין הגיון ב'לשפוך את התינוק עם המים', ותעשה טוב הרשות, לנסח מחדש את התקנות כדי לא לדחוק את השוק הקיים, ובו אלפי אזרחים, סוחרים ובעלי גלריות ובתי מכירות פומביות לזרועות השוק השחור ולחסדיהם של ארגוני פשע זריזים וחסרי מורא.